תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אדם כלשהו, נקרא לו יוסי, נכנס בהתרגשות למשרד
של המנהל/ת שלו בעבודה, נחוש לקבל הפעם את העלאה במשכורת שהובטחה לו כבר מזמן.
"הפעם זה חייב לקרות" הוא חושב לעצמו, כי הרי הוא הבטיח לאשתו שאת התשלומים למסך
הפלזמה המפואר שהתעקש לרכוש לקראת המונדיאל, הם יוכלו לשלם מהתוספת הכספית המכובדת
שתיכנס לו למשכורת, וחוץ מזה הוא הבטיח לבן הקטן אופניים חדשות וגם לגדול יש את
הרצונות שלו. בעודו נושם נשימה עמוקה, מנסה להיזכר בכל הטיעונים המוצדקים ששינן
בבית, הוא שומע לפתע, "באמת התכוונתי לדבר איתך היום, אתה זוכר את העסקה הגדולה
שהייתה אמורה להכניס לנו הרבה כסף? אז זה לא יקרה. ואנו מצמצמים. המכתב יישלח
לעובדים בימים הקרובים. בהצלחה".
מה גורם ליצירת מצבי דחק ? מתי אנחנו מרגישים לחוצים ובמשבר?
בגרסה זאת או אחרת, רבים מהצרכים והרצונות שלנו בחיי היום יום אינם מתממשים כפי
שאנו רוצים ומתכננים. במקרה כזה, אנו נדרשים להתארגן מחדש, הן מבחינה רגשית והן
מבחינה פיזית לעיתים, בכדי לתת מענה דרישות המצב שנוצר. אנו נתקלים באופן שוטף
בקונפליקטים (למשל, כאשר אנו צריכים לבחור בין שתי חלופות שאינן טובות לנו וברור כי
שתיהן עשויות להזיק לנו, ואפילו כשאנו צריכים להכריע בין שתי אפשרויות טובות אבל
מתקשים להחליט על איזו לוותר), בתסכולים (למשל, כשהמאמצים שלנו להשיג משהו נחסמים
בידי גורמים אחרים שאין לנו שליטה עליהם), בלחצים (למשל כשהצבנו לנו מטרה מסוימת
להשגה או כשיש לנו מגבלות זמן לביצוע וכד'). כך לדוגמא, אולי אנו מחפשים זוגיות אבל
כרגע אין לנו, אז אנו לומדים לחיות בלעדיה, אולי אנו שואפים להשתכר יותר כסף, אבל
בפועל מרוויחים שכר מינימום ולכן נאלצים להצטמצם בהוצאות שלנו, ייתכן, למשל,
שהמתנו לקבל ציון טוב בפרויקט הגמר עליו טרחנו חודשים רבים ללא שינה כמעט, אבל
למעשה, נכשלנו ונצטרך לחזור שוב על שנת הלימודים.
כל אלו, הם מצבים פוטנציאליים ליצירת דחק stress כלומר, מצב חירום המחייב את
האדם להתגייס הן בגופו והן בנפשו בכדי שיוכל להתמודד עימו. כמצב דחק יכול להיחשב גם
אירועי חיים משמחים ו"חיוביים", כגון, נישואין או לידת ילד, מעצם היותם שינוי
ו"משהו חדש" לאדם.
התנהגות מסתגלת לעומת התנהגות לא מסתגלת כתגובה למתחים ולחצים
לעיתים ישנם בידי האדם המשאבים המתאימים המספקים לו התמודדות מתאימה, ההולמת את
המצב ולעיתים הוא חסר כלים כאלו ואז עשוי להיגרם לו נזק קצר מועד או כרוני וארוך
טווח. בהקשר זה, ישנה משמעות אם גורם הדחק הוא יחיד הוא מדובר במספר גורמים
המופיעים במקביל (מה שעשוי להקשות על האדם לגייס את הכלים המתאימים להתמודדות), מה
טיבו של גורם הדחק? (למשל, כמה זמן הוא נמשך? האם הוא כרוך בנושא החשוב לאדם?)
ובנוסף, כיצד תופס האדם גם את מצב הדחק עצמו וגם את יכולתו להתמודד עימו. שהרי, מה
שעשוי להוות גורם דחק לאחד אינו בהכרח מהווה גורם דחק לאדם אחר. במילים אחרות, יש
חשיבות לדרך בה תופס האדם את המצב כמאיים (או לא) וגם האם הוא רואה עצמו כמי שמסוגל
להתמודד עם המצב או כמי שאינו מסוגל לעשות זאת.
אם נחזור ליוסי מהדוגמא שלנו, ביכולתו להתמודד עם מצב הדחק שנוצר באחת משתי
הדרכים: בצורה המכוונת להגנה, שמשמעותה אי-הסתגלות למצב החדש שנוצר, וניסיון להגן
בעיקר על האגו והעצמי מפגיעה או בצורה המכוונת למטלה, כלומר, ניסיון לענות בצורה
היעילה והטובה על דרישות ההסתגלות שהמצב החדש מציב בפניו.
התנהגות המכוונת להגנה – תגובה לא יעילה בעת משבר
האפשרות הראשונה, משמעותה שהוא עשוי "לגלגל" בראשו אינספור מחשבות ותסריטים על
מה שעשוי לקרות בעתיד ("כשדינה תגלה את זה היא תרצה להתגרש ואני אשאר גם בלי כסף
וגם בלי עבודה, אני כזה לוזר שום דבר לא הולך בחיים, אני אף פעם לא אשיג את מה שאני
רוצה" וכך הלאה), או לחוש רגשות אשמה ובושה קשים בגלל מה שהוא תופס ככישלון חריף
שלו שקרה באשמתו. היות והמחשבות האובססיביות לגבי העתיד ותחושת האשמה הנובעת מהן
גוזלות משאבים רבים (זמן ואנרגיה) יוסי עשוי לחוש כאילו הוא "עושה הרבה" לכאורה,
אולם בפועל, מדובר בהתנהגות שאינה פרודוקטיבית ואינה יעילה בשום צורה, אלא משאירה
אותו "תקוע" במקומו, שהרי לא ניתן לשנות את העבר ולא ידוע מה יהיה בעתיד. ניתן רק
להתרכז בהווה וביכולת להשפיע עליו. ייתכן גם, שיוסי ינסה להכחיש את מה שאירע ("בטח
היה למנכ"ל יום רע וזה יעבור לו מחר") או יפחית מחשיבות האירוע ("נו טוב ממילא כבר
נמאס לי מהעבודה הזאת"), כלומר, הוא ישתמש בצורה לא מודעת במגוון מנגנוני הגנה
והתוצאה היא התנהגות שאינה עוזרת לפתרון המצב, אלא עשויה אף להחריפו.
בטווח של זמן, ככל שמצב הדחק יימשך זמן רב יותר, עשוי יוסי יושפע יוסי ממצב הדחק
גם מבחינה גופנית-פיזיולוגית. היות וכשהגוף מגיב ללחץ, מופרשים הורמונים מסוימים
ולאט לאט נוצר דלדול במשאבים שלו וכך מערכת החיסון תהיה פחות עמידה בפני מחלות, הוא
יתקשה לישון, יחוש במהלך היום עייפות רבה ואף תשישות, יהיה חשוף יותר לפציעות ועוד.
התנהגות המכוונת למטלה – תגובה יעילה בעת משבר
האפשרות השנייה, היא שיוסי יחשוב "אוקי זה המצב ועכשיו מה עושים", כלומר, הוא
ינסה למצוא פתרונות מעשיים בשביל לשפר את מצבו. כך לדוגמא, הוא עשוי להיזכר בחברו
לספסל הלימודים שהיום שמע כי הוא בעל חברת כוח-אדם גדולה וידועה, הוא עשוי לומר
לעצמו "טוב זו ההזדמנות להקים את העסק שתמיד רציתי" וכך הלאה. בסופו של דבר הוא
יבנה מהמשבר שאולץ להתמודד עימו וירכוש כלים יעילים שיעזרו לו להתמודד גם עם משברים
שעשויים לפקוד אותו בעתיד. וכתוצאה מזה, בטחונו העצמי עשוי אף להיות רב יותר מזה
שהיה לפני תחילת המשבר.
לגדול מהמשבר – שינוי בעצמי ובסביבתי
בכל מקרה, בכדי להגיב בצורה המכוונת למטלה, קרי, בצורה יעילה ומסתגלת ההולמת אץ
המצב, סביר להניח שיהיה עליו לעבור איזשהו שינוי, אם בעצמו ואם בסביבתו. למשל, בכדי
לפתוח עסק חדש, יהיה עליו להתגבר על פחדים מסוימים שיעלו בנוגע לכשירותו לעשות זאת,
הוא יצטרך גם ליצור לעצמו סביבה תומכת בדמות אישה וילדים המעורבים בתהליך ואף
תומכים בו ואף יצטרך למצוא מקום שעשוי לשמש כמשרדו החדש, או שאולי יתאים את הסביבה
הביתית לסביבת עבודה נוחה.
אם זו אכן הדרך בה יבחר גיבור הדוגמא שלנו, אזי ישנו סיכוי גדול שהוא יבחר, כפי
שלרוב קורה, שילוו אותו אנשי מקצוע מתחומים שונים בתהליך הגדילה והשינוי שהוא הולך
בו. הללו יוכלו לתרום מניסיונם האישי והמקצועי ולהשלימו במקומות בהם אינו בטוח
בעצמו ו/או חסר ידע שנדרש לו (למשל, יועץ פיננסי, רואה חשבון ועוד).
תרגול מתמשך של יוגה צחוק כתגובה יעילה ומסתגלת ללחצים ומשברים
כלי יעיל ועוצמתי נוסף בתהליך זה עשוי להיות עבודת עומק טיפולית הנעשית באמצעות
תרגול מתמשך של שיטת הנקראת יוגה צחוק. תרגול כזה עונה על מספר עקרונות חשובים
בהתנהגות המכוונת למטלה, שהיא כאמור, מאפשרת ביצוע פעולות יעילות התורמות לרווחת
האדם הגופנית והרגשית בהתמודדותו עם מצבי לחץ ומשבר:
1. תרגול היוגה צחוק מאפשר לאדם להתרכז בהווה בלבד – כשאנו צוחקים, ללא
סיבה, ללא תלות בגורם חיצוני, צחוק אמיתי (או מכאני) מהבטן, "נעלם" מהמודעות שלנו
תהליך החשיבה ואנחנו נוכחים רק בחוויה הפיזית ב"כאן ועכשיו". כלומר, אין עיסוק
מחשבתי ותחושות של אשמה או החמצה בגלל דברים שקרו לנו בעבר, ואנו נקיים מדאגה או
ממחשבות טורדניות על מה שעוד צפוי לקרות לנו בעתיד. הסבל האנושי מתבסס על עיסוק
אובססיבי במחשבות בכאבים שלנו. תרגול של יוגה צחוק משחרר אותנו מחוויית הסבל.
אמר בודהה, "אם יש בעיה ויש לה פתרון, אז בשביל מה לדאוג. אם יש בעיה ואין
לה פתרון, אז בשביל מה לדאוג". כך שנשקיע אנרגיה וזמן רק במקומות בהם יש
לנו שליטה או יכולת להשפיע או לשנות את המצב הנתון ובמצבים נטולי פתרון פשוט נשכיל
לקבל אותם כפי שהם וללמוד להתיידד ולהתמודד איתם טוב יותר.
2. תרגול של יוגה צחוק עוזר לאדם לחולל שינוי מבפנים החוצה. השינוי
הפנימי שמתחולל מוקרן החוצה ומשפיע על האדם והסביבה. כשאדם מתרגל יוגה צחוק
בקביעות, אנו עדים לאדם נינוח יותר, רגוע, מחויך, בעל אורח רוח, זורם בקלילות בשגרת
היום יום, מתמודד טוב יותר במצב לחץ, נושם עמוק ולאט, צוחק בקלות. שינויים אלה,
משפיעים גם על סביבתו ובטווח של זמן מובילים לשינויים שמתרחשים גם במרחב המחייה
החיצוני. בכל מקרה, "עולם כמנהגו נוהג", והמציאות עצמה אינה משתנה אבל מה שמשתנה
הוא היכולת של האדם לתפוס את המציאות אחרת ולהתנהל מולה באופן שונה תוך התמודדות עם
האתגרים שהחיים מזמנים בצורה יעילה ואופטימית יותר.
3. שיטת היוגה צחוק – היא כלי יישומי ופועלת הלכה למעשה, להפגת מתח.
כולם יודעים להגיד ש"מתח זה לא בריא" (ועכשיו אנו גם יודעים למה) ושמתח הוא גורם
מספר אחת למחלות קטלניות ביותר, אבל לא כולם אומרים לנו, מה לעשות עם כל המתח הזה
וכיצד לפרוק אותו מהמערכת הגופנית והרגשית. יוגה צחוק מאפשרת להתמודד עם מתחים
בצורה בריאה ויעילה. אחרי שאנו צוחקים, רמות הורמוני המתח בגוף יורדים, קצב פעימות
הלב מואט ולחץ הדם יורד. אדם מתוח, נושם נשימה שטחית, מהירה ולא סדירה, תרגילי
הצחוק המשולבים עם הנשימות היוגיות מסדירות את קצב הנשימה. נשימה איטית ועמוקה
מעוררת תחושה של רוגע ושלווה ומשפיע לטובה גם על הלך המחשבה. התמרה של מחשבות
שליליות (מייצרות מתח) למחשבות חיוביות ומעצימות (המרגיעות את הגוף והנפש).
4. יוגה צחוק מאפשרת לפרוק מתחים בצורה בטוחה ומוגנת. אנשים מתוחים, הם
אנשים עצבניים, אצל חלק זה בא לידי ביטוי בתגובות מוחצנות של כעס, צעקות, ואפילו
התפרצויות אלימות קשות. הן צחוק והן נשימה הן מנגנונים של פריקת מתח בגוף. נשימת
בטן עמוקה, וצחוק שנובע ממעמקי הבטן ומפעיל את שרירי הסרעפת, מפעילים בגוף את מערכת
העצבים הפרא סימפתטית, האחראית להרגיע את הגוף ולעורר תחושת שלווה. המתח פשוט
מתמוסס באמצעות הנשימה והצחוק ונעלם מהגוף כלא היה.
בברכה מחוייכת
נילי דור האלה,