הדרך הראויה לעודד לשינוי
לחזק את החיובי ולהעצים את הטוב - נקודה כה משמעותית במערכת יחסים ובאשר לטיפול ,אימון חשובה כפל כפליים כאשר אנו ממקדים את המבט אל הטוב ,אל הנקודה החזקה שבאדם אנו נוטעים בו אט אט ביטחון ולמידה של ראיית הטוב בעצמו.
אני פוגשת נשים רבות אשר מתקשות להקשיב למילה טובה, לאמירה המספרת על הנקודה החזקה שהתגלתה מייד מספרות לעצמן וגם לי מדוע זה לא מדוייק ומדוע לא כדאי לקנות את זה ומדוע זו אשליה כי.. ומיד חוזרת ומשחזרות את החלק הפחות נוח ,נעים או יפה בעצמן.
מכירה זאת הייתי שם ולעיתים גם היום ישנן תקופות שבהן אני שוכחת את הנקודה הטובה שבי. מי שלימדה את עצמה כל חייה לשים את העצמיות שלה בצד, כדי להגשים רצונות ,צרכים, חלומות, של הורים,מורים, חברים, בן זוג או משפחה, עוברת תהליך מאתגר מאוד- לחזור הביתה ,פנימה, לגלות שוב מחדש את מה שמחכה לה ,מבקש ומשתוקק לקבל הכרה ואישור ממנה בעצמה. כי האמת היא - לא משנה כמה יגידו לך שאת חכמה, מבריקה, יצירתית, מוכשרת, יפה, נבונה, מקצוענית ,טובת לב , וכד אם בתוכך אינך מכירה בכך, אם עדין איך מנכיחה את הידיעה הזו במלואה.
כל אמירה מבחוץ תהיה סך הכל עוד אמירה, הנחווית כעוד מקור חיצוני, המנסה כמו לשפוך מים מזינים על רצפת שיש, שאינה סופגת כלל. לפתוח את הלב אלייך, לאהוב ולקבל , להקשיב פנימה אל מה שבתוכך- זוהי הדרך להחזיר אלייך את עצמך, זוהי הדרך לגלות את היופי וההוד הייחודי שבך.
כאשר הסכמתי לפתוח את הפה, לנשום עמוק, לצלול פנימה, ולהוציא מתוך תוכי את מעיינות הצלילים שנבעו משם, אז ,בהתרגשות עצומה, גיליתי אוצרות אדירים עוצמתיים, מלאי חיים, אשר חיכו לי שם, רק כדי שאכיר בהם ואוציא אותם מתוכי אל העולם. זוהי עבודת חיים, מסע אשר עובר כל הזמן גילויים חדשים, לעתים שוב נמצאים בתקופות של כיסוי והסתרה, אך כאשר בתוכנו הידיעה, שמשם תגיע ההארה - דוקא בתוך החושך ,בנסתר, במקום הכלוא,התקוע, הלא ברור ולא ידוע- דוקא שם תתגלה תובנה עמוקה, ידיעה שחיכתה, שמחת השחרור של קולות שנגאלו ממקומם החבוי.
החיפוש אחר הטוב בתוכנו- הוא הדרך להעצימו ולהגביר את ההתפתחות אל מכלול אישיותנו, אני בחרתי לגלות זאת לא רק דרך מילים, אלא דוקא דרך האיכות המופלאה המתקיימת בקול בכל קול גם בזה הצרוד, המגמגם, התקוע, החלש או החזק, הרועם או המאנפף- בכל אחד מהקולות המתקיימים יש משהו המבקש להתגלות.
רק אוזן המוכנה להקשיב מעבר לחיצוניות הנשמעת, אשר מבקשת פרשנות ותיוג מיידי, מתוך הקשבה שונה מזו של האוזניים אשר הטמיעו והפנימו מנהגים,הרגלים וכללים אסטתיים של תרבות מערבית , רק כאשר נשים בצד את כל מה שאנחנו חושבים ,יודעים, נסכים לא להבין,לא לחשוב,לא לדעת, לא לנהל, לא לערב את האגו בכלל, רק אז נוכל לפתוח עצמנו אל המרחב שמעבר לכך, אל הידע הגבוה יותר, המבקש להתגלות עבורנו בתוכנו ולאפשר לנו לסייע לאדם שמולנו לגלות זאת גם בתוכו.
נשמע מופשט, לא מובן, לא הגיוני,רוחני מידי? ובכן, נכון. הקול שלנו הוא גלאי האמת אך לא רק האמת שבתוכנו אלא האמת הגבוהה , ובאמצעות הקול אנו בהחלט יכולים ליצור טרנספורמציה שהיא מעבר לגילויים היומיומיים אם באמת נבחר לדייק ולהתמקד בחיבור אל הנקודות של הטוב, של החוזקות, כי כאשר אנו מתבוננים אל הרע, אל הסיפור הנגוע שחיינו אותו במחשבה, במעשה, בחיים בכלל- מיד אנו יורדים ברמת האנרגיה שלנו מתכסים ברובד נמוך ושלילי וקולנו נמלא גם הוא באותו דבר ואנו מרחיקים עצמנו מהאור מהטוב, מהיכולת להרקיע למחוזות מקדמים ומעצימים עבורנו.
אני יודעת, מיד עולה השאלה:
אז מה עם הרגשות הקשים שאני נושאת בקרבי?
מה עם אירועי חיי הנושאים עמי כאב גדול?
מה ,לא לדבר על זה, איך אתמודד?
ישנן דרכי ביטוי שונות ביצירה, בצבע ,חימר, תנועה כתיבה, שעבורי הן היוו דרך משמעותית, המאפשרת לי לשחרר את הדבר האמיתי- את הקול.
שחרור הקול הוא עוצמתי ונוגע בשורש וכך גם מאפשר להיפטר מהרעלים. ובכן ישנה דרך לשחרר ,לדבר להשמיע את הקול של כל זה , ובאמצעות הקול, האמצעי האדיר הזה, ניתן לשחרר את האנרגיות של הרגשות הללו, את הסיפורים ניתן להתמיר בצלילים, בקולות, במילים מסופרות ומושרות, כך שהרגש או הסיפור יקבלו מסגרת וישתחררו מתוך הגופנפש. כשזה קורה- משהו מתפנה בגוף תנועה חדשה ומשחררת מתהווה ומאפשרת מקום להתחדשות.
באהבה רבה
דבורה אירית אלון